פסק-דין בתיק ס"ע 39017-08-11

העובדות הצריכות לתביעה

2.         הנתבעת 1 הינה חברה העוסקת במתן שירותי  שמירה ואבטחה באזור דרום הארץ. (להלן: "הנתבעת")

3.         הנתבע 2 הינו בעל המניות והדירקטור של הנתבעת.

4.         התובע 1 (להלן: " תומר") הועסק ע"י הנתבעת כמאבטח במוסדות חינוך ובאירועים שונים ביישוב מצפה רמון החל מיום 10/10/07 ועד ליום 21/8/10.

5.         התובע 2 (להלן: " דוד") הועסק ע"י הנתבעת כמאבטח במוסדות חינוך ובאירועים שונים ביישוב מצפה רמון החל מיום 2/9/07 ועד ליום 21/8/10. 

6.         התובעת 3 (להלן: " עדי") הועסקה ע"י הנתבעת כמאבטחת במוסדות חינוך ואירועים שונים במצפה רמון החל מ-7/10/07 ועד ל-30/6/09.

7.         התובעים היו עובדים שעתיים. שכרם השעתי האחרון עמד על סך 21 ש"ח.

8.         עבודתם של התובעים הסתיימה מידי שנה בסוף חודש יוני, והם קיבלו במועד זה מכתבי פיטורים.  במהלך חודשי הקיץ עבדו במתכונת מצומצמת  או שיצאו לחל"ת, ועם תחילת שנת הלימודים בחודש ספטמבר, שבו לעבודתם הסדירה במוסדות החינוך. 

9.         על הצדדים חלו הוראות צו ההרחבה של הסכם העבודה הקיבוצי הכללי בענף השמירה והאבטחה משנת 1972 (להלן: " צו ההרחבה") וההסכם הקיבוצי שנחתם בנובמבר 2008 ושנכנס לתוקפו ב- 01.07.09 (להלן : " הסכם 2008") שכן הנתבעת חברה בארגון המעבידים שהינו צד להסכם הקיבוצי הכללי הנ"ל משנת 2009 בלבד (נספח ב' לכתב ההגנה).

10.       התובעת עדי  קבלה ביום 15/6/09 מכתב הנושא  כותרת " הפסקת עבודה" , בו הודיעה לה הנתבעת כי  עבודתה תסתיים ביום 30/6/09 (נספח 4 לכתב התביעה).

11.       בחודש 8/10 הנתבעים הפסידו המכרז היישובי  למתן שירותי שמירה ואבטחה במצפה רמון ולכן פסקו מלפעול שם.   

12.       הנתבעים הציעו לתובעים עבודה במקום חלופי, אך התובעים סרבו להצעות אלה והמשיכו לעבוד באותו מקום עבודה אצל מעביד אחר, היינו המעביד שזכה במכרז במקום הנתבעת.

13.       ביום 20/8/10 הודיעה הנתבעת לתובעים דוד ותומר במכתב כי בשל סירובם להתייצב לעבודה החדשה בשדה בוקר, יש לראותם כמי  שהתפטרו מעבודתם, במידה ולא  יתייצבו תוך 5 ימים ממועד קבלת המכתב במשרדי  הנתבעת.

(נספחים 5ב, 6א לכתב התביעה)

תמצית טענות התובעים

14.       התובעים תומר ודוד טענו כי בקיץ 2010, לאחר  שהנתבעת ניגשה למכרז לאבטחת מוסדות חינוך במצפה רמון ולא  זכתה בו, היא  הציעה להם לעבור ולעבוד בשדה בוקר. התובעים טענו בהקשר זה כי  מדובר  בהצעת עבודה שמהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודתם שכן הישוב שדה בוקר מרוחק ממצפה רמון כ-40 ק"מ  וזמן הנסיעה אליו ברכב פרטי הוא כ-25-30 ד' נסיעה ובתחבורה ציבורית כ-45 דקות. עוד נטען  כי ההצעה לעבור לעבוד בשדה בוקר מהווה גם פגיעה במסגרת העבודה, שעות המנוחה והשכר. נטען בהקשר זה כי  עבודתם במצפה רמון היתה מפוצלת בין  מספר מוסדות ואתרים במצפה רמון, כשבהפסקות ביניהם היו נחים בביתם ואילו העבודה שהוצעה להם בשדה בוקר היתה רק באתר אבטחה אחד, דבר שצמצם את שעות עבודתם וממילא גם את גובה שכרם.

15.       נטען  כי  בנסיבות האלה, בהן הנתבעת הפסידה את המכרז ולא הציעה להם מקום עבודה חלופי סביר, יש לראותם כמי שפוטרו  מעבודתם ע"י הנתבעת. לפיכך טוענים כי זכאים לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת.